רש"י על בבא מציעא קט״ו

1 למה חוזרין וממשכנין - הרי עליו להחזיר לו למחר:

2 שלא תהא שביעית משמטתו - דלהוי משכונו בידו והמלוה על המשכון אינו משמט:

3 ולא יעשה מטלטלין אצל בניו - שלא ימות בעוד המשכון מוחזר לו ויהא מטלטלין אצל בניו:

4 טעמא דהדר משכניה - שהיה בידו כשמת לוה:

5 למה ממשכנין מעיקרא - דבר שעליו להחזיר מה מועיל לו:

6 שלא תהא שביעית משמטתו וכו' - דמדמשכניה קנייה וכי מהדר ליה הוה פקדון גביה:

7 בני אם ערבת לרעך או אם נוקשת באמרי פיך - שהוניתו בדברים:

8 עשה זאת והנצל - התרפס יד אם ערבת ואם לא ערבת אלא נוקשת באונאת דברים רהב רעיך הרבה עליו רעים לבקש מחילה:

9 אם ממון יש לו בידך - אם נעשה לו ערב ואם נוקשת בדברים רהב רעיך:

10 לצד שני - כמו דבר אחר:

11 לביתו - של לוה במלוה אי אתה נכנס אבל אתה נכנס למשכנו חוב אחר שאינה מלוה:

12 שכר פונדק - השכיר לו פונדק:

13 דיוקנאות - צר לו צורות בביתו בשכר:

14 משיאה שם רע - שאתה יוצא ונכנס אצלה שחרית וערבית:

15 מכדי בעלמא דריש טעמא דקרא - אע"ג דלא מפרש טעמא כדאוקימנא גבי חובל:

16 מתני' משום שני כלים - העליונה רכב והתחתונה ריחים:

17 גמ' לשאר דברים - ולאו לאוסופי לאו אריחים ורכב דהא ריחים ורכב כתיב ברישא ואיצטריך כי נפש לרבות שאר כלים של אוכל נפש:

18 על לאו שבכללות - משום לא תאכלנו כי אם צלי אש דכייל נא ומבושל ואין לוקין אלא על נא ומבושל שהן מפורשין:

19 אביי כרב יהודה - דהיכא דעבר על הכלל ועל הפרט והן שניהן בלאו אחד לא לקי אכללא:

20 עד כאן לא קאמר רב יהודה התם - דלא מהני כי נפש לאוסופי לאוי יתירי אריחים ורכב:

21 אלא משום דכי נפש - דמרבי שאר דברים אי לאו דכתיב ביה לא מישתמעי ליה מריחים ורכב דה"א הנך דוקא הלכך לשאר דברים אתא ולא תישדייה נמי אהני דמפרש לאו דידהו לאטפויי לאוי:

22 אבל הכא - אי לאו לטפויי לאוי אנא ומבושל אתא:

23 כי אם צלי אש למאי אתא - אין לך דבר שאינו בכלל נא ומבושל חוץ מצלי דניתי לאזהורי לאו עלייהו ואי אשמעינן מצות צלי קרא אחרינא כתיב צלי אש ומצות וגו':